The Music of Nino Rota played by Tuval Vater & Friends

by Tuval Vater

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      $5 USD  or more

     

1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
00:42
14.
15.
01:00
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.

about

"לנגן את המוסיקה של נינו רוטה זה חלום שאני מטפח כבר שנים רבות. למזלי, עדיין מסתובבים בתוכנו מפיקים בעלי נשמה יתרה כמו דני וייס מעירית תל-אביב, וכשהוא הציע לי להכין ערב המוקדש לנינו רוטה במסגרת פסטיבל "ג'ז סרטים ווידאו" עטתי על המציאה, הביקורת הנלהבת של הקהל והעיתונות הניעו אותי להמשיך ולעלות ערב זה באופן קבוע - כמובן, אחרי שכלולו למתכונתו הנוכחית, הדיסק המוצע לקהל והמופע "נינו וחצי" הם תוצאה של מאמץ זה. אם נזכור שנינו רוטה, לדעתי, גדול מלחיני המוסיקה לסרטים בכל הזמנים, הלחין יותר משש מאות יצירות קלאסיות (כולל שלוש אופרות באורך מלא ושלוש סוויטות לבלט) והלחין את המוסיקה ליותר מ-160 פסי-קול לסרטים - אפשר לנחש מה קשה היתה מלאכת הבחירה לערב זה. אשר לי אני מודה שמה שקסם לי ביותר במוסיקה של רוטה זה אופייה החם והמלטף. זוהי מוסיקה המקרינה המון אהבת אדם, ואין פלא שדווקא כאשר רוטה כותב לפליני, תכונות אלה מגיעות לשיאן. לעיתים נדמה שנינו כאילו מתבונן מהצד על הדמויות הגרוטסקיות והאומללות המאכלסות את סרטיו של במאי גדול זה, ושולח את המוסיקה שלו עם המון אהבה, חמלה, חיוך מהול בעצב עם איזו תקווה לרכך את אומללותם ולהעניק להם קצת מהחום והאהבה שלה הם כה כמהים. נינו יכול לחייך, אבל זה תמיד חיוך מהול בהרבה אהבה וחמלה, לעולם לא בלעג. יש בה הכול, במוסיקה של נינו רוטה: עצב צובט (כדוגמת המוסיקה ל"רוקו ואחיו" של ויסקונטי) למול מוסיקה קרקסית עסיסית, ארצית מלאת עליצות וסוחפת, הרוויה בשירי לכת, פולקות, טרנטלות... מוסיקה נוגה ומלנכולית ספוגה בנוסטלגיה על גבול השמאלץ ("לילות לבנים" "לה סטראדה" "הסנדק") לעומת מוסיקה בוטה וחזקה, לעיתים דיסוננטית על גבול האוונגרד (הקטע "מיתרים-תופים" מתוך הסוויטה לבלט ל"לה סטראדה" או המוסיקה ל"טובי דמיט"), מוסיקה קלאסית טהורה ומרחפת, (המיניאטורות מתוך הסוויטה לבלט), למול מוסיקת בתי קפה ובארים מלאת חושניות שכולה רומבות, סמבות וטנגו, וכשרוטה משתמש במוטיבים ג'אזיים (והוא עושה זאת הרבה בסרטיו) הג'אז תמיד מלטף ולעולם לא כוחני, ותמיד אצל רוטה המלודיות כל כך פשוטות (אך רחוקות מלהיות פשטניות) וקליטות, וכל כך יפות שבא לבכות. המרתק בה במיוחד במוזיקה של רוטה, שלמרות מורכבותה, ריבוי פניה וניגודיה, היא אינה חדלה לזרום כאשר המוטיבים השונים מתחלפים בלי הרף, לעיתים בפתאומיות, כהרף עין ומופיעים שוב ושוב בשינויי קצב, צבע ואוירה וכאילו משוחחים ומתלוצצים בינם לביו עצמם אין כמו רוטה, שידע לאלתר על נעימותיו שלו (כדאי לזכור שנעימת "הסנדק" המפורסמת שלו שאובה מתוך מוזיקה לסרט ישן שכתב "פורטונלה" - בה היא מופיעה לא פחות ולא יותר מאשר במקצב הטרנטלה העממית), ולא פלא שלקראת סוף ימיו הצליח רוטה לגבש לעצמו שפה אישית וייחודית שלא ניתן לטעות בה. ואכן, מה שניסיתי יותר מכל, באופן עריכת הערב "נינו וחצי", זה לשמור על הזרימה של המוזיקה של רוטה ולהימנע ככל האפשר מחלוקה סכמאטית של הקטעים לפי נושאים או סרטים נפרדים (אלא במקרה שהמוזיקה דרשה זאת).

הערב לסיכום, הוא מחווה אישי, אינטימי וצנוע לאיש הנפלא הזה, שבנוי בצורה של מעין קולאז', בו נשזרים המוטיבים השונים זה בזה, מתחלפים זה בזה, משוחחים ביניהם, מופיעים בשינוי לבוש וצבע ויוצרים רצף הנותן ביטוי לקסם, ליופי, לעושר, לחושניות, ולריבוי פניה של המוסיקה של רוטה. ואשר לבחירת הקטעים עצמם, ככלל העדפתי תמיד להשתמש במוסיקה כפי שהיא מופיעה במקור-דהיינו בפסי הקול של הסרטים עצמם ולא בעיבודים מאוחרים, כפי שהם מופיעים ברוב ההקלטות המסחריות המוכרות לקהל ומושמעות מעל גלי האתר וזאת משום שלדעתי, דווקא שם, בסרטים עצמם מופיעה המוסיקה של רוטה בכל גדולתה. לשמחתי חברו אלי בערב זה ששה נגנים נפלאים, מהטובים שקיימים בארץ, ויחד עם העיבודים העשירים של תניר שקד, נגינתה בחליל ושירתה, ניסינו, ומקווה שגם הצלחנו, ליצור ערב שיותר משהוא קונצרט רגיל הוא חגיגה מתמשכת.

ברצוני להודות לדני וויס מעירית תל-אביב שהזמין והפיק את הערב המקורי בפסטיבל "ג'ז סרטים ווידאו" שהתקיים בסינמטק תל-אביב בפברואר 1993, לאלון גרבוז וצוות עובדי סינמטק, לשרון ומנחם מבית יד לבנים. ועוד המון תודה לשלושה אנשים יקרים שיצא לי לעבוד איתם: מסשה ארגוב ונעמי פולני, למדתי כל מה שאני יודע, ואולי הם הכינו והכשירו אותי לנגינת נינו רוטה. סשה, שזכיתי להיות בין המבצעים המקוריים של חלק משיריו, החושניים כל כך, עם העושר המלודי וההרמוני המטמטם שלהם, ונעמי, "האקורדיוניסטית הכי גדולה בעולם" שממנה למדתי למה אפשר להגיע עם כזו אהבה ואחריות כלפי המשפט המוסיקלי, או יותר נכון הג'סטה המוסיקלית. ואחרונה, שוש רייזמן, היא זו שלימדה אותי איזה כוח יכול להיות לאקורדיון כאשר הוא יושב בבלקון בצוותא ומתבונן ומלטף באהבה וחמלה את הטיפוסים החנוך-לויניים של "סוחרי הגומי" המתפלשים בעליבותם ואומללותם על הבימה, מבלי לאבד צלם אנוש. הייתה זו שוש שאמרה לי תמיד: "אתה זה שצריך לנגן רוטה".
אז תודה, שוש.

ואחרון אחרון, הדיסק מוקדש לזכרו של יהושע מררי.

האזנה נעימה ,
תובל פטר"

בנוסף לקבצי המוזיקה הוספנו גם את קבצי הטקסט המקוריים של המופע מתחילת שנות ה-90 באנגלית ובעברית כבונוס.

credits

released April 1, 2005

נגנים :

רועי שילוח - כינור
הילה קרני - צ'לו (בכל הקטעים בחלק א' מלבד קטע 6)
דורון טויסטר - צ'לו (כל הקטעים בחלק ב' וקטע 6 בחלק א')
ברק מורי - קונטרבאס
שי זלמן - תופים
דפנה ינאי - קסילופון ויברפון כלי-הקשה
תניר שקד - עיבודים , תזמור חליל ושירה
תובל פטר - אקורדיון , עריכה וניהול מוסיקלי

הוקלט בהופעה חיה בסינמטק בת"א
ע"י צוות אולפני "זזה"

מיקס : אולפני "זזה"
טכנאי הקלטה ומיקס : דוד לוריא
עוזרי טכנאי הקלטה : דניאל תכלת,
איתי גלעד, אוהד צחר
עריכה דיגיטאלית : די מאסטר
הפקה : תובל פטר "לונה הפקות"

הוצאה מחודשת :
הפקה : בנימין אסתרליס ויעד ון-לייבן
עיצוב גראפי וצילומים : בנימין אסתרליס

תודות :
גידעון ניימן, אורן פרי-הר,
לצוות בית המוסיקה, משפחותינו והחברים.
תודה מיוחדת לחיים רחמני.

tags

license

all rights reserved